תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד

תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד

במאמר זה אנו מזמינים אותך לגלות את הסודות של בית כנסת החורבה. למשל,  האם ידעת ש : 

1. חלק מקירות בית הכנסת "מרחפים באוויר".
2. במרתף מתחבאים: רחוב רומאי ושני מקוואות מתקופת בית שני.
3. המגדלים הפינתיים עומדים על בורות מים מלאים בחלקם בפצצות מרגמה.
4. מבנה כיפת הגג כלל לא מתחבר גאומטרית לקירות הבניין.
5. חלק מהשחזור התבסס על דגם של תלמיד בצלאל.

כדי לקבל הצצה ייחודית לתהליך העבודה ולסודות של שחזור בית כנסת החורבה המשך לקרוא….

רקע

בראשית שנת 2000 פנה אלי מנהל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי יינון אחימן לגשת לתכנון מפורט לשם בניתו מחדש של בית כנסת החורבה.במהלך עבודת התכנון, בספטמבר 2001, פרסמה רשות העתיקות מחקר מקיף על בית הכנסת. המחקר שנערך על ידי אדריכלית פאינה מילשטיין כלל סקר הסטורי, שימור, סקר אדריכלי, סקר טכנולוגי וכן סקר מקיף על תולדות המבנה. במסגרת הכנת התכנון המפורט, הוכנו נספחי הבינוי והחומר הנדרש לתכנית בניין ערים, תכניות להיתר בנייה ותכניות עבודה פרטניות לביצוע. בפברואר 2002 אושרה להפקדה תכנית בניין עיר לבנייתו מחדש של בית הכנסת. עמותת האדריכלים שקלה אפשרות של הגשת התנגדות לתכנית. בפגישה שקיימתי עמם הוחלט שלא להגיש התנגדות זו (על מערכת השיקולים בנושא שחזור מול בניה חדשה ניתן לקרוא בסוף המאמר וכאן). החפירות הארכיאולוגיות בשטח החלו בראשית 2003, ובדצמבר 2003 אושרה הבקשה להיתר בניה.

המטרה שניצבה לפנינו, בניה מחדש של בית-כנסת החורבה במתכונתו הקודמת, חייבה מחקר ולימוד. ה"פענוח" של המבנה הגיאומטרי של ביכנ"ס ה"חורבה" התבסס על:

  1. הבנת המתכונת הגאומטרית הבסיסית
  2. לימוד מקורות המידע הקיימים

המתכונת הגיאומטרית הבסיסית

כידוע נבנה בית-הכנסת במסורת הבניה של בנייני ציבור באימפריה העותמנית, ששורשיה בצורות הבניה שהתפתחו בביזנטיון. התרשימים מראים פיתוח סטראומטרי סכמטי של דגם קלסי זה המוכר היטב מתולדות האדריכלות:

החורבה א

א. רבוע חוסם מעגל וחסום על ידי מעגל

החורבה ב

ב. חצי כדור על גבי המעגל החוסם

 

ג. חצי הכדור נחתך במישורים אנכיים לצלעות הריבוע

החורבה גהחורבה ד

ד. קודקודי הקשתות המתקבלות מהחיתוך, מקושרים במעגל הזהה למעגל החסום

החורבה ה

ה. המעגל "מורם" לגליל אשר עליו מוצבת כיפה. הבסיס הריבועי "מורד" כלפי מטה לפריזמה ריבועית

ברור שזהו תאור סכמטי בלבד, שאינו לוקח בחשבון את עוביי הקירות, מגדלי הפינה והמבנה הגיאומטרי המסורתי של הכיפה.

 

המקורות עליהם התבסס שחזור בית-הכנסת

כמה מקורות המתארים את בית-כנסת החורבה כפי שהיה, עמדו לרשותנו:

1 . שרידי בית הכנסת כפי שנותרו בשטח

שרידי בית-הכנסת נתנו לנו בברור את תכסית הבניין. מעבר לכך, שרידי הקיר המזרחי התוו את בסיס הקשת של קיר המזרח והרדיוס שלה.

 

שרידי דלת הכניסה שהובילה מהפלוש אל אולם התפילה
שרידי דלת הכניסה שהובילה מהפלוש אל אולם התפילה
שרידי קיר המזרח. במרכזו גומחה שהיתה בגב ההיכל ממנה הסתעף כלפי צפון חדרון זעיר  ששימש כנראה לגניזה
שרידי קיר המזרח. במרכזו גומחה שהיתה בגב ההיכל ממנה הסתעף כלפי צפון חדרון זעיר
ששימש כנראה לגניזה
שרידי המגדל הדרומי מזרחי
שרידי המגדל הדרומי מזרחי
תצלום משנת 1967 – מבט מצפון כלפי דרום על הריסות בית הכנסת.
תצלום משנת 1967 – מבט מצפון כלפי דרום על הריסות בית הכנסת.

מדידות מדויקות אשר נערכו על ידי המודד ציון שרון, אפשרו לימוד מדוקדק של ממדי התכנית וחלקי החזית. ראוי לציין, כי על גבי השרידים של בית-הכנסת נעשתה עבודת שחזור חלקית בשנות השבעים והיה צורך להבחין בין השרידים המקוריים לעבודת השחזור.

מדידת שרידי בית הכנסת וסימון תקופותיהם. על פי הסקר של רשות העתיקות.
מדידת שרידי בית הכנסת וסימון תקופותיהם.
על פי הסקר של רשות העתיקות.
מדידה של קיר המזרח תוך ציון השרידים על פי תקופותיהם. על פי סקר של רשות העתיקות
מדידה של קיר המזרח תוך ציון השרידים על פי תקופותיהם.
על פי סקר של רשות העתיקות
מדידת חתך של בית הכנסת וציון השרידים על פי תקופותיהם. על פי הסקר של רשות העתיקות
מדידת חתך של בית הכנסת וציון השרידים על פי תקופותיהם.
על פי הסקר של רשות העתיקות
מדידה של הדופן הדרומית של בית הכנסת תוך ציון השרידים על פי תקופותיהם. על פי סקר רשות העתיקות.

2 . תצלומים של הבניין לפני חורבנו

בית-כנסת החורבה היה איקונה מוכרת ונפוצה וצילומים לא מעטים הנציחו את חזיתותיו. מהצילומים ניתן ללמוד פרטים רבים על מבנה הקירות: חלונות, קרניזים, פילסטרים, מבנה הכיפה ואף על גודלם של נדבכי האבן ומספרם. ניתן אף להבחין בעבודות הנגרות והמסגרות בחלונות ובדלתות.

תצלום משנת 1861. מבט מדרום מזרח
תצלום משנת 1861. מבט מדרום מזרח
מבט לעבר חזיתו המזרחית של בית הכנסת. הצילום מראה את הבניינים שהיו צמודים לחזית זו, מקום בו נמצאת היום הכיכר המרכזית של הרובע היהודי.
מבט לעבר חזיתו המזרחית של בית הכנסת.
הצילום מראה את הבניינים שהיו צמודים לחזית זו, מקום בו נמצאת היום הכיכר המרכזית של הרובע היהודי.
מבט אל חזית צפון
מבט אל חזית צפון
מבט אל חזית דרום
מבט אל חזית דרום

בית-הכנסת היה דחוק בין מבני הרובע וחלקים ממנו היו נסתרים מעין המצלמה. אחת העדויות הברורות הוא תחריט מהמאה ה-19 (שכפי הנראה נעשה על סמך צילום) בו ניתן לראות חלקי מבנה שצילומים שלהם לא הגיעו לידנו.

תחריט מהמאה ה-19. תחריט זה שקרוב לודאי נעשה על סמך צילום, הוא העדות היחידה  לצורתה של חזית מערב. ניתן לראות את צמדי החלונות של עזרת הנשים שמעל הפלוש.
תחריט מהמאה ה-19. תחריט זה שקרוב לודאי נעשה על סמך צילום, הוא העדות היחידה
לצורתה של חזית מערב. ניתן לראות את צמדי החלונות של עזרת הנשים שמעל הפלוש.

מאידך, היו ברשותנו צילומים מועטים יחסית של פנים בית-הכנסת, דבר שהכביד במידת מה על השחזור.

3 . דגם של בית-הכנסת

בראשית המאה העשרים בנה מאיר רוזין, בעת שהיה תלמיד ב"בצלאל" דגם של בית כנסת ה"חורבה".

מ. רוזין ליד כמה דגמים שבנה
מ. רוזין ליד כמה דגמים שבנה

דגם זה נשמר בשלמותו והוא מוצב במוזיאון היישוב הישן ברובע היהודי בעיר העתיקה. לצד דגם זה נשמרו אף תרשימים שערך מ.רוזין בהם ציין כמה מממדי הבניין והוסיף תיאורים מילוליים באידיש שהיו לנו לעזר רב.

מודל בית הכנסת של האומן מאיר רוזין (1912)
מודל בית הכנסת של האומן מאיר רוזין (1912)
הדגם שבנה מ.רוזין ב-1912. דגם זה מיצג "במוזיאון היישוב הישן" ברובע היהודי בירושלים
הדגם שבנה מ.רוזין ב-1912. דגם זה מיצג "במוזיאון
היישוב הישן" ברובע היהודי בירושלים
תרשים שערך מ. רוזין לקיר פנימי של בית הכנסת תוך ציון מידותיו
תרשים שערך מ. רוזין לקיר פנימי של בית הכנסת תוך ציון מידותיו

 

4 . תיאורים מילוליים שונים

ובעיקר אלו של אדריכל יעקב פינקרפלד, החוקר המפורסם של בתי כנסת בארץ ובעולם, בספרו "בתי הכנסיות בארץ ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק.

 

מהלכי השחזור

 

1 . התכנית

ממדי רצפת האולם הפנימי והפלוש וכן היקפו החיצוני של הבניין, התקבלו ממדידת השרידים בשטח ותאמו את תיאוריו של אדריכל י.פינקרפלד.

  • רוחבו של האולם הפנימי:13.70 מ' ואורכו 15.30 מ'.
  • ממדי המעטפת החיצונית של המבנה העיקרי: 18.00 X 20.30 מ'.

2 . גובה המבנה עד למרפסת הפנימית

קרניז ותחילת קשת שנשמרו, התוו את מרכז הקשת שעל גבי קיר המזרח. ניתן לקבוע את ראשה של קשת זו כאשר משלימים אותה ברדיוס הנתון – 5.90 מ'.

קוטר הקשתות בקיר צפון ודרום והרדיוס המתקבל מקוטר זה הוא 6.30 מ' בשל המבנה המלבני של האולם. ברור שהתוויה פשוטה של קשתות אלה תגביה אותן מקשת קיר המזרח ב-40 ס"מ.

סביר להניח שעיוות זה תוקן ע"י הגבהת הקשתות בחזית מזרח ומערב בקשת של שלושה רדיוסים הכולאים בתוכה את חלון התלתן בחזיתות אלו.

3 . המרפסת והתוף

לפי צילומי פנים וחוץ, השוואת יחס ספי החלונות בתוף לרצפות המרפסות, וכן על פי הגיון בנייני פשוט, ניתן לקבוע שמפלס המרפסת החיצונית העשויה ברזל היה זהה לזה של המרפסת הפנימית.

ניתן להעריך בדיוק רב את ממדי החלק התחתון של התוף, עד למרפסת, וחלקו העליון עד לבסיס הכיפה, על סמך צילומים ברורים שיש בידנו.

קבענו את גובה חלקו התחתון של התוף ל-1.30 מ' וחלקו העליון ל-3.20 מ'.

על סמך נתונים אלה נמצא שגובה פני המרפסות מעל רצפות האולם הוא 15.20 מ'.

 

מרפסת חיצונית
מרפסת חיצונית

4 . המרפסת הפנימית

מכיוון שהאולם הפנימי היה מלבני עולה כי מבנה המרפסת הפנימית היה אליפטי.

המרפסת הפנימית השיקה לארבע צלעות המלבן של האולם בקדקודי הקשתות הפנימיות, וניתן להניח בוודאות כי בלטה כזיז במידה שווה מכל ארבע נקודות ההשקה.

אף מבלי לקבוע את מידת הזיז, ברור שקו המתווה של המרפסת הפנימית, המשיק למלבן, היה אליפסה ולא מעגל.

האומנם גם מבנה התוף החובק את המרפסת הפנימית היה אליפטי? וכפועל יוצא מכך האם הכיפה הייתה למעשה אליפסואיד?

א. פתוח המבנה התלת-מימדי של בית הכנסת על בסיס תכנית מלבנית
א. פתוח המבנה התלת-מימדי של בית הכנסת על בסיס תכנית מלבנית
 ב. כיפה אליפסואידית על גבי האליפסה החוסמת
ב. כיפה אליפסואידית על גבי האליפסה החוסמת
ג. הכיפה האליפסואידית נחתכת במישורים אנכיים לצלעות המלבן
ג. הכיפה האליפסואידית נחתכת במישורים אנכיים לצלעות המלבן
ד.  קודקודי הקשתות המתקבלות   מהחיתוך, מקושרים באליפסה הזהה לאליפסה החסומה ומעליהם "מורם" גליל אליפטי
ד. קודקודי הקשתות המתקבלות מהחיתוך, מקושרים באליפסה הזהה לאליפסה החסומה ומעליהם "מורם" גליל אליפטי
ה. על גבי הגליל האליפטי ניתן לבנות כיפה אליפסואידית. האומנם זה היה מבנה הכיפה?
ה. על גבי הגליל האליפטי ניתן לבנות כיפה אליפסואידית. האומנם זה היה מבנה הכיפה?

כפי שנאמר, לו ישוער שמבנה התוף היה אליפטי, כי אז הכיפה היתה צריכה להיות אליפסואיד. כמה נימוקים עלו נגד השערה זו:

  • כיפות אליפטיות אמנם מוכרות מאדריכלות האימפריה העותמנית במאה התשע-עשרה, אך לא סביר שבנו כיפה מיוחדת כזו במבנה פשוט כמו בית-כנסת החורבה.
  • לו הותווה התוף כאליפסה, היתה המרפסת בדופן החיצונית שלו מתנגשת במגדל הצפוני מזרחי – דבר שאינו מתקבל על הדעת.
  • סביר להניח שמלאכת הבנאות הפשוטה הכתיבה בניה של כיפה כדורית בה מוצבות תבניות רדיאליות זהות. בכיפה דמוית אליפסואיד מבנה התבניות מסובך ביותר. נגשנו ובדקנו את צילומי הכיפה שהיו ברשותנו. מצאנו שבכל אחת מזויות הצילום ניתן לכלוא את צללית הכיפה במעגל פשוט. לו היתה הכיפה אליפסואיד, כי אז היתה מתגלה סטיה זעירה בין המעגל לצללית הכיפה לפחות באחד הצילומים. ברור אם כך, שהכיפה היתה חלק מכדור שהיטלו הדו-ממדי הוא מעגל ולפיכך התוף אף הוא היה גליל מעגלי.
בדיקת מבנה הכיפה במבט ממזרח דרומה: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק
בדיקת מבנה הכיפה במבט ממזרח דרומה: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק
בדיקת מבנה הכיפה במבט מדרום מזרח לצפון מערב: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק
בדיקת מבנה הכיפה במבט מדרום מזרח לצפון מערב: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק
בדיקת מבנה הכיפה במבט מדרום מערב לצפון מזרח: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק. חסימות צללית הכיפה משלושה כוונים שונים במעגל מדויק מוכיחה שמבנה הכיפה היה חלק מכדור (היטל של כדור הוא מעגל)
בדיקת מבנה הכיפה במבט מדרום מערב לצפון מזרח: ניתן לחסום את צללית הכיפה במעגל מדויק.
חסימות צללית הכיפה משלושה כוונים שונים במעגל מדויק מוכיחה שמבנה הכיפה היה חלק מכדור (היטל של כדור הוא מעגל)

הסטיות בהושבת הגליל המעגלי של התוף על גבי המתווה המלבני של האולם, תוקנו על ידי הושבת הגליל במרכז המלבן ופיזור אי-ההתאמות באופן סימטרי כך שהמעטפת הפנימית של הגליל מונחת על קצות הקשתות הפנימיות של קירות מזרח ומערב ועל עובי הקירות של צפון ודרום.

על פי אותם צילומים ניתן היה לקבוע באופן די מדויק את מרכזה של הכיפה החיצונית ועל פי שיקולים הנדסיים לקבוע את הרדיוס של הדופן הפנימית של הכיפה.

קצה המרפסת הפנימית של בית הכנסת הותווה בקו אליפטי החסום על ידי הקירות הפנימיים של בית הכנסת
קצה המרפסת הפנימית של בית הכנסת הותווה בקו אליפטי החסום על ידי הקירות הפנימיים של בית הכנסת
קירות התוף נבנו באופן לא סימטרי על עובי הקירות
קירות התוף נבנו באופן לא סימטרי על עובי הקירות
מרפסת פנימית
מרפסת פנימית

5 . החזיתות

רוב הצילומים שברשותנו הציגו את חזית דרום. בצילומים אלו ניתן לראות בבירור את החלונות המקושתים הפילסטרים, הכרכובים ונדבכי האבן.

התחריט מהמאה ה-19 שצוין לעיל, מציג בברור את חזית מערב עם מבנה הפלוש ועזרת הנשים שמעליו בתאום רב עם המודל של מ.רוזין והתיאור של י.פינקרפלד.

צילומים מועטים מראים את הדמיון של חזית צפון לחזית דרום. אל חזית מזרח נצמדו מבנים אך ניתן לזהות בצילומים את חלון התלתן שהיה קבוע גם בחזית זו

 

6 . פנים הבניין

לא נותרו בידנו צילומים רבים של פנים בית-הכנסת. עם זאת קיימים צילומים טובים של ארון הקודש, הבימה המקורית וזו "המודרנית" שהחליפה אותה מאוחר יותר.

קירות הבניין, הכרכובים הפנימיים והפנדנטיבות היו מכוסים בעטורים ובציורים, שכפי הנראה הלכו ורבו עם השנים. ניתן ללמוד על חלקם של הציורים מהמודל של מ.רוזין. י.פינקרפלד מציין שעזרת הנשים הקיפה את הבניין משלושה צדדים, דבר שאין לו עדות לא בצילומים ולא במודל של מ.רוזין וכנראה נפלה כאן טעות כלשהיא.

 

הפתרון ההנדסי ושיטת הבנייה

כמתכננים עמדנו בפני הבעיה, כיצד לבנות בניין גדול שגובהו כ- 24.0 מטרים (שמונה קומות של בית מגורים רגיל!) על גבי שרידי בית-הכנסת שנותרו בשטח.

 

1 . הפתרון ההנדסי

היה ברור שיציבות המבנה ותקני הבניה מחייבים הקמת שלד בטכניקות בנות זמננו.

האם ניתן לבנות על גבי הקירות הקיימים? האם בכלל ראוי לשמר את הקירות שנותרו בשטח?

בדיון עם אנשי רשות העתיקות התנסחו שתי עמדות קטביות. האחת גרסה שיש לשמר את כל חלקי הבניין שנותרו בשטח. לשם כך נדרשו פתרונות הנדסיים מתוחכמים כגון קידוח כלונסאות לתוך הקירות הקיימים להגבהת קירות הבניין החדשים. השניה גרסה תיעוד כל חלקי המבנה הקיימים, הריסתם והקמת מבנה חדש לחלוטין שיהא תואם את הבניין ההיסטורי.

אחר דיונים ממושכים, התגבש פתרון הנדסי בו נשמרו חלק מקירות המבנה המקורי, אך הובטחו חוזקו ויציבותו של המבנה החדש.

סוכם שקירות מזרח צפון ודרום ישמרו אך ארבעת מגדלי הפינה יהרסו ובמקומם יוקמו ארבעה מגדלים מבטון כעין "ארבע רגליים" של הבניין. קירות המבנה שיוקמו מעל הקירות הקיימים, ייבנו "בקיר קורה" הנתמך על ידי המגדלים "ומרחף" מעל הקירות הקיימים.

תרשים אקסונומטרי של שרידי המבנה
תרשים אקסונומטרי של שרידי המבנה
כל רצפת בית הכנסת נחפרה בחפירה ארכיאולוגית. ארבעת מגדלי הפינה פורקו ותחתם נחפרו יסודות המבנה
כל רצפת בית הכנסת נחפרה בחפירה ארכיאולוגית. ארבעת מגדלי הפינה פורקו ותחתם נחפרו יסודות המבנה
קירות המבנה החדשה נסמכו כקורות על מגדלי הפינה כשהם "מרחפים" מעל הקירות המקוריים שנותרו בשטח
קירות המבנה החדשה נסמכו כקורות על מגדלי הפינה כשהם "מרחפים" מעל הקירות המקוריים שנותרו בשטח

 

2 . שיטת הבנייה

קירות הבניין תוכננו כקירות בטון כפולי דופן כך שנשמר עוביים המקורי. לעובי זה משמעות במראה החלונות ובאפקט של כניסת האור דרכם אל תוך האולם. קירות כפולי דופן אלו, יהיו תחליף לליבת הקיר המקורי שהייתה בנויה שברי אבן, עפר וסיד וכשם שהמעטפת החיצונית של ליבה זו הייתה בנויה באבן מסותתת כך תהיה גם המעטפת של קירות הבטון החדשים.

תרשימים ראשונים לתכנון חתכי הקירות
תרשימים ראשונים לתכנון חתכי הקירות

 

התאמת המבנה לצרכי הזמן

 

בית-כנסת החורבה מתוכנן ונבנה כבית-כנסת פעיל וכאתר למבקרים. היינו חייבים לתכננו כך שיענה על דרישות מינימליות של נוחות בטיחות ונגישות.

תחת רצפת הפלוש תוכננו חדרי שרותים לגברים ונשים עם אוורור מאולץ.

  • במגדל הצפוני מערבי תוכננה מעלית המקשרת בין מפלס רחוב לוחמי הרובע, קומת בית-הכנסת, עזרת הנשים וגג העזרה.
  • שני חדרי מדרגות מובילים אל עזרת הנשים.
  • כבש משופע נגיש לאנשים עם מוגבלויות, מוביל מכיכר הרובע אל תוך בית-הכנסת בחזית מזרח.
  • תחת רצפת בית-הכנסת הותקן חימום חשמלי תת-רצפתי. עזרת הנשים תמוזג.
  • הדופן הפנימית של כיפת בית-הכנסת חופה בחפוי אקוסטי מיוחד למניעת הדהוד ממוקד.
  • תוכננו מערכות גלוי אש ופינוי עשן ואזעקות.
  • תוכננה מערכת תאורה שתתן רמת תאורה המתאימה לעיון וקריאה באולם בית-הכנסת לעזרת הנשים.

 

התכנון

 

במשך תקופה ארוכה שקדנו על הכנת התכניות לביצוע. כדי להתמודד עם האי-רגולריות של המבנה (מלבן לא משוכלל) נצמדנו למערכת קואורדינטות עצמאית על פיה ניתן היה לקבוע כל אלמנט של הבניין. מערכת תכניות האדריכלות כללה חתכים אופקיים ואנכיים של הבניין וכן פרטי בניין לכל טיפוסי החלונות, כרכובי האבן וכרכובי הסטוקו.

 

תכנית אולם בית הכנסת והפלוש
תכנית אולם בית הכנסת והפלוש
תכנית עזרת הנשים וחלל אולם התפילה
תכנית עזרת הנשים וחלל אולם התפילה
תכנית התוף, המרפסת הפנימית והגג שמעל עזרת הנשים
תכנית התוף, המרפסת הפנימית והגג שמעל עזרת הנשים
חתך מבנה בית הכנסת ממזרח למערב. תחת אולם בית הכנסת ניתן לראות את השרידים הארכיאולוגים שהתגלו במהלך העבודה
חתך מבנה בית הכנסת ממזרח למערב.
תחת אולם בית הכנסת ניתן לראות את השרידים הארכיאולוגים שהתגלו במהלך העבודה
חתך מבנה בית הכנסת מצפון לדרום. הקיר הדרומי של בית הכנסת נבנה על הדופן הצפונית של בית כנסת הרמב"ן. התכנון חייב פתרון הנדסי מיוחד למצב זה
חתך מבנה בית הכנסת מצפון לדרום.
הקיר הדרומי של בית הכנסת נבנה על הדופן הצפונית של בית כנסת הרמב"ן. התכנון חייב פתרון הנדסי מיוחד למצב זה

 

חזית מערב של בית הכנסת. הגישה לשערי הכניסה הנרחבים בחזית המבנה, היא דרך מבואה צרה ורחבה קטנה
חזית מערב של בית הכנסת.
הגישה לשערי הכניסה הנרחבים בחזית המבנה, היא דרך מבואה צרה ורחבה קטנה
פרטי בניה של חלון טיפוסי. בבניה החדשה נשמר עוביים של קירות בית הכנסת כפי שהיה, על מנת לשמור על הייחוד במראה החלון מבפים ופיזור האור בדפנותיו.
פרטי בניה של חלון טיפוסי.
בבניה החדשה נשמר עוביים של קירות בית הכנסת כפי שהיה, על מנת לשמור על הייחוד במראה החלון מבפים ופיזור האור בדפנותיו.
פרטי בניה של חלון תלתן בחזית מזרח ובחזית מערב.
פרטי בניה של חלון תלתן בחזית מזרח ובחזית מערב.

 

 

מראה בית הכנסת מצפון מערב – הדמיה אדר' דניאל ורניק
מראה בית הכנסת מצפון מערב – הדמיה אדר' דניאל ורניק
מראה בית הכנסת ממזרח – הדמיה אדר' דניאל ורניק
מראה בית הכנסת ממזרח – הדמיה אדר' דניאל ורניק

הבניה

 

1 . ארכיאולוגיה

היה ברור שהחפירה הכללית של השטח תחשוף ממצאים ארכיאולוגים. קדמה לחפירה בדיקה ססמית שהנסתר בה עלה על הנגלה.

החפירה עצמה נוהלה על-ידי הארכיאולוג הלל גבע. בחפירה נתגלו שרידים מועטים מהתקופה ההלניסטית, שני מקוואות מימי בית שני וכן רחוב מהתקופה הרומית המאוחרת שהוליך מצפון אל הקרדו. מעל רחוב זה התגלתה קשת גדולה בסמוך לקרדו.

הממצאים הארכיאולוגיים כוסו בשקי חול, כהגנה לתקופת הבניה. השרידים הארכיאולוגיים נשמרו והמבקר במרתף בית-הכנסת יוכל לראותם.

מבט אנכי על הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו במהלך החפירות תחת רצפת בית הכנסת
מבט אנכי על הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו במהלך החפירות תחת רצפת בית הכנסת
תכנית מדידה של השרידים הארכיאולוגים שנתגלו תחת רצפת בית הכנסת. מודד: דני ארובס. רשות העתיקות.
תכנית מדידה של השרידים הארכיאולוגים שנתגלו תחת רצפת בית הכנסת.
מודד: דני ארובס. רשות העתיקות.
שרידי קשת מהתקופה הרומית המאוחרת שהתגלתה בעת החפירות. הקשת מתנוססת מעל הרחוב שנמצא בחפירה והוביל אל הקרדו.
שרידי קשת מהתקופה הרומית המאוחרת שהתגלתה בעת החפירות.
הקשת מתנוססת מעל הרחוב שנמצא בחפירה והוביל אל הקרדו.

 

2 . היסודות

כפי שצוין פורקו שרידיהם של ארבעת מגדלי הפינה והחלה חפירה לשם יציקת יסודות המבנה – "ארבע הרגליים" עליהן יושתת כל מבנה בית-הכנסת.

הגלוי תחת כל אחת מ"ארבע הרגליים" אשש בדיעבד את נכונות ההחלטה לפרק את המגדלים. הסתבר שכל המגדלים עמדו על סלע "לא אמין".

ממש תחת המגדלים הצפוני-מזרחי, הדרומי-מזרחי והצפוני-מערבי, התגלו בורות מים קדומים.

בבור שתחת המגדל הצפוני-מערבי התגלה מצבור תחמושת של פצצות מרגמה תוצרת איטליה, התברר שהיה זה "סליק" תחמושת מחתרתי נגד השלטון הבריטי בתקופת המנדט.

המגדל הדרומי-מערבי היה בנוי על הקיר הצפוני של בית-כנסת הרמב"ן.

אחר תיעוד ארכיאולוגי, מולאו בורות המים בבטון על מנת לקבל תשתית ראויה לביסוס המבנה. למגדל הדרומי-מערבי תכנן אינג' י.גורדון יסוד אקסצנטרי "שרכב" על קיר בית-כנסת הרמב"ן מבלי ליצור כל עומס הנדסי עליו.

 

3 . הקירות

ראוי להדגיש שבעת פרוק המגדלים בחזית מזרח, נשמרו דפנותיהם כלפי פנים אולם בית-הכנסת. מהנדס הקונסטרוקציה אינג' י.גורדון תכנן מערכת תמיכות פנימיות לדפנות אלה ופרוק המגדלים כלפי חוץ נעשה בזהירות תוך יציקות חיזוק מלמעלה כלפי מטה.

כפי שצוין קודם, קירות צפון מזרח ודרום נבנו כ"מרחפים" מעל שרידי הקירות שנותרו בשטח כאשר הם נסמכים מזה ומזה על מגדלי הפינה.

מערכות תמיכה זמניות, שהוקמו בעת הבניה, לייצוב הפינות של קיר המזרח. מאחורי פינות אלה הלכו ונבנו מגדלי הפינה שישאו את המבנה. תכנון הנדסי – אינג' י. גורדון.
מערכות תמיכה זמניות, שהוקמו בעת הבניה, לייצוב הפינות של קיר המזרח.
מאחורי פינות אלה הלכו ונבנו מגדלי הפינה שישאו את המבנה.
תכנון הנדסי – אינג' י. גורדון.

 

4 . הפנדנטיבות התוף והכיפה

עבודות האבן שנעשו בעבר על-ידי בנאים מיומנים, מן הסתם ללא תכניות מפורטות. כיום נדרשות הנחיות גאומטריות מדויקות למבנה בטון. לקשתות של הקירות ניתנו מערכות קואורדינטות מפורטות ולפנדנטיבות חתכים אופקיים רבים.

תבניות הכיפה הורכבו ע"ג צלעות עץ רדיאליות שיוצרו בעוד מועד, הועלו והורכבו על מבנה התוף.

הכנת התבניות והזיון ליציקת הקשת בקיר חזית.
הכנת התבניות והזיון ליציקת הקשת בקיר חזית.
הכנת תבנית ליציקת קיר פנימי.
הכנת תבנית ליציקת קיר פנימי.
מבט על פינת אולם בית הכנסת במהלך הבניה. שתי קשתות פנימיות מתכנסות אל עבר מגדל הפינה. בין הקשתות נבנתה מאוחר יותר "מפרשית" (פנדנטיבה) שהתרוממה עד לתחתית המרפסת הפנימית.
מבט על פינת אולם בית הכנסת במהלך הבניה. שתי קשתות פנימיות מתכנסות אל עבר מגדל הפינה.
בין הקשתות נבנתה מאוחר יותר "מפרשית" (פנדנטיבה) שהתרוממה עד לתחתית המרפסת הפנימית.
תבנית הכיפה ורשת הזיון שמעליה במהלך הבניה. הכיפה חופתה באבן על גבי קליפת הבטון.
תבנית הכיפה ורשת הזיון שמעליה במהלך הבניה.
הכיפה חופתה באבן על גבי קליפת הבטון.
שלד בית הכנסת בבניתו.
שלד בית הכנסת בבניתו.

 

5 . עבודות האבן

האבנים בקירות האבן שפורקו, בעיקר בפלוש, סומנו והן אמורות להיות מורכבות במתכונת דומה לזו שהיתה במקומן המקורי.

האתגר של בחירת האבן לבניין לא היה קל. האבן במעטה הקירות החיצוניים שנותרו בשטח, לא היתה אחידה לא בסוג המחצב ולא בסוג הסיתות.

חלק מהאבנים היו קשות וחלקן בעלות קושי בינוני, חלקן מסותתות בסיתות תלטיש, חלקן בסיתות נקר וחלקן הגדול בסיתות שחוטה. רובן בגוון לבן בהיר ומיעוטן בגווני לבן צהבהב.

סברנו שלא יהיה זה נכון לחקות באופן כלשהו תערובת זו. נראה לנו שנכון יהיה להציג באופן ברור את השוני בין בנית האבן החדשה לזו הישנה שנותרה בשטח. אחר הכנת מגוון דוגמאות, נבחרה אבן גיר קשה בגוון לבן-קרם ממחצבות מצפה רמון בסיתות שחוטה.

כרכובי האבן בוצעו באבן גיר קשה לבנה אפורה ממחצבות מצפה רמון בסיתות ידני או בעיבוד מכני.

 

פנים בית הכנסת

 

כאמור, לא נותרו בידנו צילומים המכסים את כל חללו הפנימי של בית הכנסת. עם זאת, יש כמה צילומים של קיר המזרח, ארון הקודש, הבימה ומבט על הקיר המערבי של בית הכנסת.

קיר המזרח, ההיכל והבימה של בית הכנסת במאה העשרים. הבימה הנראית בצילום החליפה את הבימה המקורית. הציורים שעל הקירות הלכו ונוספו עם השנים.
קיר המזרח, ההיכל והבימה של בית הכנסת במאה העשרים. הבימה הנראית בצילום החליפה את הבימה המקורית. הציורים שעל הקירות הלכו ונוספו עם השנים.
צילום פנים בית הכנסת במבט אל הקיר המערבי.  צלם טום גידל 1942 – "מוזיאון חצר היישוב הישן" – אוסף קק"ל. בקור הצבא היהודי-פולני בבית כנסת החורבה אוגוסט 1942.
צילום פנים בית הכנסת במבט אל הקיר המערבי.
צלם טום גידל 1942 – "מוזיאון חצר היישוב הישן" – אוסף קק"ל.
בקור הצבא היהודי-פולני בבית כנסת החורבה אוגוסט 1942.

על סמך ידיעה ברורה של גדלי הבניין עצמו, יש ביכולתנו לאמוד בדיוק את ממדיו של ארון הקודש.

הארון התנשא לגובה של 10.50 מטרים והיה בנוי כשתי קומות כשאת קומתו התחתונה מעטרים שני צמדים של עמודים עם כותרות קורינתיות ואת קומתו העליונה, שני עמודים עם כותרות יוניות.

על פי עדויות, יוצר ארון הקודש בחרסון שבאוקראינה.

באחד מסיורי במאה שערים הופתעתי לראות ארון דומה בצורתו לזה שהיה מוכר לי מהצילומים של החורבה, בבית הכנסת של "השטיבלך". מאוחר יותר מצאנו ארונות קודש דומים בבית כנסת חת"ם סופר בבתי אונגרין ובבית הכנסת שבבתי ורשה.

אין לנו ספק שמקורם של כל אלה באותו בית מלאכה. יש בידנו אם כך אפשרות ללמוד את הפרטים האדריכליים של ארונות אלה ולשחזר את ארון הקודש של בית כנסת החורבה בצורה נאמנה.

תרשים המשחזר את חזית ארון הקודש וממדיו.
תרשים המשחזר את חזית ארון הקודש וממדיו.

בימתו המקורית של בית הכנסת, שכפי הנראה יוצרה אף היא בחרסון שבאוקראינה, הוחלפה בשנות השלושים בבימה "מודרנית". אין ספק שהבימה המקורית עשירה ומעניינת יותר וראוי לנסות ולשחזרה.

הבימה המקורית של בית כנסת "החורבה".
הבימה המקורית של בית כנסת "החורבה".
תרשים המשחזר את צורת הבימה המקורית וממדיה.
תרשים המשחזר את צורת הבימה המקורית וממדיה.
תרשים המשחזר כותרת וכרכוב של הבימה המקורית.
תרשים המשחזר כותרת וכרכוב של הבימה המקורית.

 

 האם ראוי היה לבנות מחדש את בית-כנסת החורבה במתכונתו הקודמת?

 

כנגד הרעיון של בנייתו של בית כנסת החורבה מחדש במתכונתו הקודמת עמדו שתי חלופות עיקריות:

  • הותרת שטח בית הכנסת בהריסותיו, כאתר זיכרון כפי שעמד שנים רבות.
  •  בניה של בית כנסת חדש, מודרני, בן זמננו.

בתחום הארכיאולוגיה, מקובל להשאיר מונומנטים ושרידי מבנים בהריסותיהם. זאת, בראש ובראשונה מתוך גישה השוללת שחזור מבנים שאין לגביהם עדות ברורה לצורתם המקורית. במקרים מסוימים ראוי להשאיר שרידים ללא כל שחזור, על מנת להציג את ספורו של המקום בו מתגלות שכבות ארכיאולוגיות של תקופות שונות.

שתי נקודות אלו אינן תופסות לגבי בית כנסת "החורבה". מחד גיסא יש בידנו עדויות מלאות על המבנה המקורי ומאידך, אין ההריסות מציגות "עומק" ארכיאולוגי בעל עניין. (השרידים הארכיאולוגיים שהתגלו תחת מבנה בית הכנסת, אינם קשורים לבית הכנסת עצמו ויוצגו, כאמור, במרתפו של הבניין).

ולעניין בנייתו של בית כנסת עכשווי במקום בית כנסת החורבה. מאז שנות השישים של המאה שעברה עלו כמה הצעות לבניית בית כנסת חדש, זו של אדריכל לואיס קאהן, זו של אדריכל דניס לסדן ולאחרונה זו של אדריכל ישעיהו אילן (שהתבססה על מבנהו המקורי של בית הכנסת, תוך שינויים מסוימים).

יש לבחון את השאלה האם בנין המדבר בשפה אדריכלית חדשה, ראוי שייבנה במקום בו עמד בית כנסת החורבה? האם לא נכון יותר לשמור על השפה המקורית והאורגנית של הרובע היהודי והעיר העתיקה? האם לא נכון לשמור את הזיכרון הפשוט והחי של הבניין כפי שהתקיים בסביבתו ההיסטורית.

אפשר לחלוק על ערכו האדריכלי של בית כנסת "החורבה" שכן קיימים מבנים טובים ממנו בסוגו הוא   – אך אין ספק שבנופה של ירושלים הוא היה יחיד במינו.

מעבר לכל שיקולים של איכות אדריכלית, קשורה צורתו של בית כנסת "החורבה" לזיכרון ההיסטורי של היישוב הישן בארץ ישראל ולהיותו מקום תפילה מוכר ויקר לעולם היהודי כולו.

בדורות האחרונים היה בית כנסת "החורבה" כעין איקונה לבית כנסת "של כל הזמנים". הוא היה בית הכנסת הגדול הראשון בארץ ישראל שנבנה עם כיפת אבן במרכזו. דגם זה שימש מקור השראה לבתי כנסת רבים שנבנו בעקבותיו.

לא בתי הכנסת של תקופת המשנה בארץ ישראל, לא בתי הכנסת בספרד שלפני הגרוש ולא בתי הכנסת הבנויים עץ בפולין, אף שכולם היו בעלי ייחוד ואופי, לא קנו אחיזה בדמיונו של העולם היהודי כפי שקנה בית כנסת "החורבה".

 

בנייתו מחדש של בית כנסת "החורבה" במתכונתו המקורית, מעוררת התעניינות והתרגשות רבה בחוגים רחבים של הציבור היהודי והרי בכך בלבד ניתן לראות שזה היה המעשה הנכון שיש לעשות.

 העושים במלאכה

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי יזמה את הפרויקט בניהולו של מר ניסים ארזי ועוזרו מר דניאל שוקרון. ניהול הפרויקט והפיקוח עליו, נעשה על-ידי אינג' אליעזר אבני, כשאינג' יפים שפירו פועל כמפקח בשטח. החברה הקבלנית שנבחרה לביצוע העבודה חברת "מינרב". מהנדס הביצוע אינג' צבי דוידוביץ ומנהל העבודה בשטח מר אשר אפללו. כאדריכל, חשוב לי לציין את תרומתו הייחודית של מר אפללו לעבודה. במקצועיות, בתושיה, באורך רוח ובחיוך הוביל אשר את העבודה תוך מציאת פתרונות לכל בעיה שצצה בשטח.
תכנון הקונסטרוקציה על כל הפתרונות הלא-שגרתיים ורבי התושיה נעשה על-ידי אינג' יוסי גורדון.
תכנון חשמל: אינג' י. דודאי
תכנון תברואה ואוורור: אינג' יזהר עירוני
תכנון תאורה: אדר' רונית סואן.
על הכנת התכניות האדריכליות במשרדנו שקדו מרסל בן-שושן ואירה גנקין.
לעבודת התכנון המפורט של בית כנסת החורבה, קדם איסוף חומר נרחב ותכנון ראשוני על ידי אדריכל ישי לוי.

 

רשם: נחום מלצר
ערך למהדורה דיגיטלית: יצחק אפריל

עוד באותו נושא:

סקירה וצילומים של בית כנסת החורבה לאחר שחזורו

האם ראוי לשחזר את בית כנסת החורבה

הרשמה לעדכונים