שחזור בית כנסת החורבה עורר דיון מקצועי וציבורי רחב.
השחזור עורר את הוויכוח הרלוונטי בין לגיטימיות שחזור מבנים שנהרסו, לטוענים לשימור האתר כחורבה, ולעומתם אלו המבקשים לבנות בניין מודרני, המייצג ערכים ופרשנות עכשוויים. בהקשר זה מעניין לקרוא חלק מהנאום שנשא האדריכל נחום מלצר מול חברי איגוד האדריכלים. בהמשך תמך איגוד האדריכלים בחלופת השיחזור.
דברים מאת האדריכל נחום מלצר
בית הכנסת "החורבה" כפי שאנו מכירים אותו נבנה באמצע המאה התשע עשרה לצד בתים אחרים ברובע היהודי. יחד עם בית הכנסת "תפארת ישראל" התרוממה צלליתו מעל סביבתו והשתלבה בה באופן טבעי בקווי מתארה, בקירות האבן שלה ובפתחיה.
כזה היה הדימוי המוכר של הרובע היהודי. בתים מכונסים זה אצל זה ומעליהם כיפותיהן של "תפארת ישראל" ו"החורבה". בית הכנסת "החורבה" נהרס רק לפני מעט למעלה מחמישים שנה ויש בידינו נתונים רבים על צורתו. נתונים אלה מתבססים על מדידה עקבית של הבנין בשטח, שרידי הקירות שנותרו, מספר גדול של צילומי חוץ ופנים וכן כמה עדויות בכתב ובעל פה.
על סמך נתונים אלה, יש ביכולתנו היום לגבש שחזור אדריכלי מלא של הבניין כפי שהיה וזאת ללא כל השערות. אנו יודעים במידה רבה של ודאות ודיוק את מבנה הקירות, את אופי הפתחים, את ממדי הכיפה והאופן שהייתה מונחת על דפנות הבניין.
כל אלה עושים את רעיון השחזור בפועל של המבנה ללגיטימי הן מהבחינה המדעית והן מבחינת הקוד המקצועי המקובל לעבודות שחזור, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיף 9 של "אמנת ונציה":
"פעולת שיחזור… מטרתה – שימור וגילוי מחדש של ערכים היסטוריים ואסתטיים של המונומנט והיא מבוססת על יחס כבוד לקיים ועל דוקומנטציה נכונה ובלתי מסולפת והיא חייבת להיגמר בנקודה בה מתחילות ההשערות"
כנגד הרעיון של שיחזור בית הכנסת "החורבה" כפי שהיה, עומדות עוד שתי חלופות עיקריות הראויות להתייחסות:
- שמירת השטח בהריסותיו כאתר זיכרון
- בנית בית כנסת חדיש
מקובל להשאיר אתרים ארכאולוגיים בהריסותיהם. ראשית, מתוך גישה השוללת שחזור בהעדר ראיות נחרצות לאופי הבניינים שהיו, ושנית, מתוך רצון להשיג שכבות שונות המתייחסות לתקופות שונות של האתר. אך זו וגם זו אינן תופסות לגבי בית כנסת "החורבה".
לצד כמה תכניות בלטה תכנית אחת, זו של אדריכל לואיס קאהן שהועלתה בסוף שנות השישים ואשר הציעה מבנה בית כנסת גדול ורב רושם באתר. תכנית זו הוצגה בפורומים נרחבים, בתכניות ובדגמים ומאוחר יותר אף בהדמיות ממוחשבות.
תכניתו של אדריכל קאהן, אף שזכתה לשבחים, לא נבחנה בחינה של ממש מול המציאות וייתכן שהייתה בעייתית הרבה מעבר למה שמשערים. אך לא זו הבעיה.
יש לשאול אם עצם הצבתו של בניין המדבר בשפה אדריכלית חדישה לחלוטין, ראוי למקום בו עמד לפנים בית הכנסת "החורבה". האם לא נכון יותר מבחינה אדריכלית לשמור על השפה המקורית האורגנית של הרובע היהודי והעיר העתיקה? האם לא נכון יותר לשמור על הזיכרון הפשוט והחי של הבניין כפי שהיה בסביבתו ההיסטורית?
אפשר לחלוק על ערכו האדריכלי של מבנה בית הכנסת "החורבה", שכן קיימים בעולם מבנים מעולים ממנו בסוגו הוא. אך זו טענה שיש בה התבטלות פרובינציאלית, שכן לא היה דומה לו בצורתו בארץ ישראל. מבנהו מסיבי ועטור בחלונות קשתיים, דרכם חודר אור ישיר לחללו ובראשו כיפת אבן הנישאת על ארבעה מפרשים ששיאה בעשרים וארבעה מטרים מעל רצפת האולם (שמונה קומות של בנין מגורים).
רשם: אדריכל נחום מלצר, כחלק מהצגת הפרויקט בפני ארגון האדריכלים
עריכה: אדריכל איציק אפריל